שחף - ליווי פיננסי יבוא יצוא 1990 בע"מ נ' אלמקס הנדסה בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה אשר במסגרתה אוחדו ארבעה תובענות לביצוע שיקים בסך כולל של 214,000 ₪, בין אותם הצדדים.

במוקד התביעה טענה של הנתבעים לפיה מרבית השיקים נשוא התביעה נמשכו כנגד התחייבות למתן הלוואה, התחייבות שהופרה ומקימה להם טענת כשלון תמורה.

התובעת הינה חברה פרטית אשר עוסקת במתן הלוואות ובניכיון שיקים. הנתבעת 1, אלמקס הנדסה בע"מ (להלן: "הנתבעת"), הינה חברה פרטית אשר לפי הצהרת מנהלה, הנתבע 2, בוריס קונין (להלן: "הנתבע"), עוסקת בביצוע עבודות הנדסיות ופיקוח בתחום הבניין. הנתבע הינו בעל המניות של הנתבעת, ומהנדס במקצועו.

התובעת אוחזת בחמישה שיקים כדלהלן:

שיק מספר 1880207 בסך של 50,000 ₪, משוך ליום 20.11.11

שיק מספר 1880208 בסך של 50,000 ₪, משוך ליום 20.12.11

שיק מספר 1880209 בסך של 50,000 ₪, משוך ליום 20.1.12

שיק מספר 1880212 בסך של 32,000 ₪, משוך ליום 15.12.11

שיק מספר 1880213 בסך של 32,000 ₪, משוך ליום 15.1.12

כל חמשת השיקים המנויים לעיל (להלן: "השיקים") משוכים על ידי הנתבעת לפקודת "קריסטל" ונושאים בגבם חתימת ערבות אישית של הנתבע וכן חתימות היסב הכוללות חותמת של חברת ל.ב. מעגל פתרונות בע"מ (להלן: "חברת ל.ב.").

לטענת התבעת השיקים לא נפרעו על ידי הנתבעת ולפיכך הגישה התובעת לביצוע את השיקים ללשכת ההוצל"פ והנתבעים הגישו התנגדות לביצועם.

לפי גרסת התובעת, השיקים נמסרו לה על ידי חברת ל.ב. במספר עסקאות ניכיון וכנגד המחאות אלו, נמסרה על ידי התובעת תמורה מלאה לחברת ל.ב., בין בהעברת כספים ובין בזיכוי חשבונה של חברת ל.ב. אצל התובעת. טוענת לפיכך התובעת שיש לחייב את הנתבעים בפירעון השיקים.

לטענת הנתבעים, יש לדחות את התביעה שכן לא ניתנה לנתבעת כל תמורה בגין השיקים והתובעת איננה "אוחזת כשורה" בשיקים.

לפי גרסת הנתבעים, מקור השיקים בשתי עסקאות אשר עשו הנתבעים עם אדם בשם דני רובמן (להלן: "רובמן"), אשר פעל באמצעות חברה בשם "קריסטל".

העסקה הראשונה, טוענים הנתבעים, הינה עסקה לשיתוף פעולה בפרויקט הקמת בניין ברחוב בארי 49 בנתניה (להלן: "הפרויקט"). רובמן היה פעיל בתחום הבניין, ובמהלך 2011, הציע לנתבע שהנתבעת תיטול על עצמה את ביצוע עבודות הבנייה בפרויקט ותשכור אותו, את רובמן, כקבלן משנה לביצוע העבודות, כאשר שכרה של הנתבעת יהיה 8% משווי העסקה. כיוון שבפרויקט צפוי היה זרם הכנסות של 200,000 ₪ לחודש, מסרה הנתבעת לרובמן לבקשתו 4 שיקים דחויים בסך של 32,000 ₪ המבטאים את המע"מ בגין הסכום הצפוי. לימים התברר לנתבעים שנפלו קורבן למזימה של רובמן להוצאת כספים במרמה כהחזרי מע"מ. בכך מסבירים הנתבעים את אי כיבוד 2 מהשיקים נשוא תביעה, בסך של 32,000 ₪ כל אחד.

העסקה השנייה, טוענים הנתבעים, הינה עסקה במסגרתה התחייב רובמן להשיג לנתבעת הלוואה בסך של 200,000 ₪ ולשם כך קבל מהנתבעת 4 שיקים נוספים בסך של 50,000 ₪ כל אחד. רובמן הפר גם התחייבות זו, שכן ההלוואה שקבלו הנתבעים ניתנה להם בשיקים דחויים ולא בתשלום אחד וחלק מאותם שיקים דחויים לא כובדו כלל, כך שבפועל קבלה הנתבעת הלוואה של 80,000 ₪ בלבד. בכך מסבירים הנתבעים את אי כיבוד 3 השיקים הנוספים נשוא תביעה זו בסך של 50,000 ₪ כל אחד.

התובעת עצמה, לטענת הנתבעים, לא נתנה ערך בעד השיקים, ולכן איננה אוחזת כשורה בשיקים.

התובעת תמכה את גרסתה בתצהיר מנהלה, יעקב שוגר. הנתבעים תמכו את גרסתם בתצהיר הנתבע. המצהירים נחקרו בדיון שהתקיים בפני ביום 31.12.13, ובתום הדיון, סיכמו ב"כ הצדדים את הטענות בעל פה.

התובעת אוחזת בשיקים נשוא התביעה, ומכוח אחיזה זו עומדים לזכות התובעת כל החזקות לפי דיני השטרות, לרבות חזקת התמורה, חזקת תום הלב. על הנתבעים, מושכי השיקים, והערבים לפירעונם, הנטל להוכיח את כישלון התמורה לו הם טוענים. היה ויעלה בידם להוכיח כישלון תמורה, כי אז יעבור הנטל לתובעת להוכיח קיומה של עדיפות שטרית.